| שם: | |
|---|---|
| דוא"ל: | |
| טלפון | |
| תוכן | |
הגהה לשונית או "התקנה" על פי ההגדרות בתעריפון העריכה המומלץ של אגודת המתרגמים, היא בדיקת אחידות, איות, ניקוד וכדומה. הגהה לשונית אינה כוללת, לפיכך, השוואה בין מקור לתרגום. הגהה היא לעיתים רק שלב בתהליך ההוצאה לאור של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה, לאחר סידורה ועימודה, קריאה קפדנית, שמטרתה איתור שגיאות טכניות שנפלו בה: שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס, כדי לעשותה ראויה לדפוס. באופן עקרוני, הגהה לשונית היא חלק בלתי נפרד מתהליך עריכה לשונית, ואולם, לעיתים נחוצה הגהה בלבד על הטקסט, או שהלקוח מבקש רק הגהה ולא עריכה לשונית הגהה על פי הגדרתה הטכנית המדויקת נעשית על עותק על נייר ולא במחשב, ורצוי מאוד שהמגיה לא יהיה מי שערך את הטקסט, כי להגהה צריך קריאה טרייה ורעננה.
מה כוללת הגהה?
1. ניכוש שגיאות כתיב ו/או טעויות דפוס והקלדה.
2. האחדת כתיב (שמירה על מופע אחיד של מילים) ותיקון הכתיב על-פי כללי הכתיב המלא.
3. תיקון סימני הפיסוק.
4. חלוקה נכונה לפסקאות.
5. בדיקת העימוד ומספרי העמודים.
חלוקת עבודה בין הגהה לסְדר
העברת הספר לסדר היישר ממעבד התמלילים של הכותב, מבטיחה שכמעט לא ייווצרו טעויות העתקה וטעויות דפוס במהלך הסידור, אך בכל זאת יש לבדוק את הסְדר, בין היתר כדי לגלות שיבושים שקרו בתהליך זה, כגון בחירה שגויה של גופן, סידור לא נכון של קטעים מורכבים כגון טבלאות, נוסחאות וסימנים מיוחדים ועוד. בספר המסודר, שאיכות הדפסתו גבוהה משל מעבד תמלילים מצוי, מתגלות גם טעויות שחמקו מעין המחבר בהגיהו את כתב היד.
עם תום העימוד יש לבצע הגהה נוספת, שבה יש לוודא בעיקר שלא חל שיבוש בעימוד. שיבושי עימוד כוללים:
1. טעות במספור העמודים.
2. טעות בכותרת ובסיומת של הדף.
3. טעות בסדר העמודים או בסדר הפסקאות.
4. היעלמות של דף או פסקה.
לצורך ההגהה מופקת טיוטת הגהה של הספר המסודר. לשם תקשורת תקינה וחד-משמעית בין המגיהַ לסדר, הוגדרו סימנים מיוחדים לסימון דפי ההגהה: ביטול אותיות, הוספת אותיות וכדומה. ניתן לבטל את הצורך בתקשורת זו כאשר ההגהה נעשית ישירות על הטקסט המעומד המוצג בפורמט WYSIWYG בתוכנת הסידור והעימוד.